מצודת פויינארי - טירתו האמיתית של דרקולה

מצודת פויינארי - טירתו האמיתית של דרקולה
רבים מהנוסעים לביקור ברומניה מקדישים זמן מיוחד לביקור בטירת דרקולה שבעיר בראן במחוז טרנסילבניה שבצפון מערב ומרכז המדינה. טירה זו היא אחת מהמבצרים והטירות שהותיר ולאד טאפש שנודע יותר בכינויו "ולאד המשפד" או "דרקולה" שמשמעותה הדרקון.

ואלד טאפש נולד בעיר סיגישוארה שבטרנסילבניה, בשנת 1431. בשנים 1936-37 הוכתר טאפש לראשונה למלכה של ואלכיה, הממלכה הדרומית ברומניה של היום. בהמשך הזמן היו תושבי הממלכה תחת לחץ עותומני ועל טאפש, כמלך ואלכיה, היה להלחם בהם. רק בשנת 1456 הצליח טאפש להשתלט על דרום הרי הפאגארש ואז תפס תושבים מקומיים שתמכו בעותומנים ושלח אותם לעסוק בבניית מבצר פויינארי (הסיפור המלא בהמשך) יחד עם שבויים טורקים (עותומנים). כולם הועסקו כאן בעבודת פרך ובתנאי שטח קשים ביותר. האגדה מספרת שכאשר כלל האוכלוסייה הנוצרים היה בצום טרם חג הפסחא בעיירה טארגובישטה, העיירה הוקפה על ידי לוחמיו של טאפש והם החלו בתפיסת התושבים תוך הרג המבוגרים והזקנים. הצעירים יחסית ונשותיהם נתפסו ונשלחו לעבודת פרך במצודת פויינארי. מספרים שהם עבדו עד שבגדיהם נקרעו לחלוטין.

כך הקים ואלד טפש מבצר רב עוצמה במיקום החולש על נקודת המעבר בין ואלכיה לטרנסילבניה. במקום זה הוקם עוד כ-200 שנה טרם שלטונו של טאפש מגדל תצפית אך טאפש הרחיב אותו והפך אותו למבצר ששימש להגנה וגם ככלא.

טאפש למד מהעותומנים דרכי ענישה שכללו בין השאר, שיפוד פושעים במרכזי ערים אך הוא הפך את השיטה לשיטתו העיקרית ואולי אף היחידה בכל הקשור להוצאות להורג. לכן גם כונה בפי רבים "המשפד". גם בהמשך הזמן נאלץ טאפש ללחום בעותומנים ואף הפסיד כמה קרבות עד שנסוג צפונה לטרנסילבניה. ואלד טאפש נפטר בשנת 1476 בעיר בוקרשט.

היום, שרידי המבצר מצויים בסמוך לכפר קטן בשם קפצנני (Capatanenii), כ- 30 ק"מ צפונית לעיר קורטאה דה אגרש.

לביקור במבצר יש לנסוע מקורטאה דה אגרש צפונה על גביש 7C לכיוון ציר טראנס פאגארש, עד שליד אחד מפיתולי הכביש ימינה נראים משמאל מבני מסעדות ובהמשך משמאל יש חניון קרוואנים מוסדר בו ניתן לעצור ולהחנות את הרכב (החנייה עולה 3 ליי). משמאל לכניסה לחניון (אחרי המבנה הקטן) יש שביל מוסדר עם שער הנפתח בשעה 9 בבוקר וממנו מוביל שביל מוסדר הכולל 1480 מדרגות אבן עם מעקה (שרובו יציב ושלם). לעולים במדרגות מוצבים שלטים המציינים את מספר המדרגות שעברו וכמה עליהם לטפס בהמשך.

התשלום בסך 5.8 ליי, כדמי כניסה למבצר, נגבה רק בחלק העליון של השביל כך שאם אינכם מצליחים לעלות אל המבצר עקב קשיי העלייה במדרגות, לפחות לא תשלמו דמי כניסה למבצר עצמו.

המבצר על חלקיו טופח והוסדר למבקרים ויש בו גם שלטי הסבר. אך היופי אינו דווקא במבצר עצמו אלא בנוף המדהים הנשקף ממנו אל העמקים שמתחתיו.

קטע מגרם המדרגות המוביל למבצר פויינאריאחד המגדלים במצודת פויינארי ועליו מתנוסס דגל רומניה המודרניתנוף רכס הפאגארש הדרומי ממצודת פויינארי. בעמק נסלל הכביש הנקרא טראנס פאגארשדמויות משופדות במצודת פויינארי להדגמת אופי הענישה של "טאפש המשפד"
ד
ד"ר יהושע רוטין - למד גיאוגרפיה, גיאולוגיה וקלימטולוגיה במסגרת מדעי הטבע וסיים תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה פיסית באוניברסיטה העברית בירושלים בה גם הוכשר להוראת הגיאוגרפיה. את התואר השלישי במדעי כדור הארץ סיים באוניברסיטה העירונית של אמסטרדם (בהולנד גר מעל 3 שנים לצורך מחקר השטח שביצע). בשנת 2000 למד הדרכת טיולים בחו"ל ומאז עוסק בתיירות הן כחוקר, הן כמרצה בתחום הגיאוגרפיה של התיירות והן כמדריך ויועץ טיולים לחו"ל.