קפריסין הינה אי הנמצא בטווח של פחות משעה טיסה מהארץ, בצפון מזרח הים התיכון. מצפון לאי קפריסין שוכנת במרחק של 70 ק"מ בלבד, שכנתה טורקיה. בעבר שלטו העותומנים שמרכזם היה בטורקיה, בקפריסין ולכן גם קרוב לשליש מתושבי האי הם מוסלמים. קרבתה של קפריסין לאיי יוון והעובדה שבעת העתיקה תושבי יוון נדדו עד לקפריסין הביאו לכך שהיום כשני שליש מתושבי האי הם יוונים אורתודוכסים. למיוחדות של אוכלוסיית האי נוספו עם השנים גם כיבושים זרים כמו הביזנטים, הוונציאנים באופן חלקי ובמאה הקודמת גם בריטים. התוצאה היא שכמעט כל תושבי האי דוברי אנגלית, חלקם הגדול דוברי יוונית קפריסאית, הדומה יותר ליוונית העתיקה, ומיעוטם דובר טורקית.
כמה מספרים: שטח האי 9251 קמ"ר ומספר תושביו כ- 1.3 מיליון.
אחרי קבלת העצמאות מבריטניה ב- 16 באוגוסט 1960 הייתה קפריסין לחברה בחבר העמים הבריטים ושלטונה התחשב במיעוט הטורקי. בשנת 1974 נתפס השלטון על ידי הימין היווני הקיצוני, הנשיא מקריוס הודח ולכן כמה ימים לאחר מכן פלשו הטורקים מצפון וכך נוצר מצב שבו האי מחולק היום בין הדרום היווני והצפון הטורקי ששטחו כשליש מהאי. הקו המפריד בין האזור היווני לטורקי מכונה קו אטילה והיום מוצב כח או"ם לשמירה על השקט לאורך קו גבול זה.
החלוקה הפיזית והמאבק שבין הטורקים ליוונים יצר מצב של בריחה המונית של כפריים טורקים מהאזור היווני, ובמקביל, של כפריים יוונים מהאזור הטורקי. בחלק היווני רכושם של הטורקים נותר רכושם והם מגיעים מדי פעם לבקר את בתיהם. מאחר ובתים אלו, בחלק היווני, בחלקם הגדול נטושים וגם בעקבות הנהירה מהכפר אל העיר, תופעה שקפריסין סובלת ממנה היום, בעיקר בגלל היתרונות הכלכליים של ערי התיירות, נוצר מצב שיש כפרים באזור ההררי המרכזי של האי שהם כמעט ריקים מתושבים.
בעוד החלק היווני באי מתאושש מ"מכת החלוקה של האי" והתיירות אליו גדלה ולכן גם כלכלתו פורחת, האזור הצפוני עני יותר ואינו מהווה יעד תיירותי מושך. לישראלים אפשרית כניסה לאזור הטורקי כל עוד הם נמצאים במסגרת תיירות פנים קפריסאית ולא עצמאית.
קפריסין מציעה למבקרים בה שלושה אלמנטים בולטים: האלמנט הראשון נופש לאורך 700 ק"מ של חופים מפורצים וחוליים שלאורך השנה הם שטופי שמש. האלמנט השני הוא היקף גדול של אתרים ארכיאולוגיים מעידן יוון העתיקה דרך תקופת השלטון הרומית, שלטון ביזנטיון, ביקורים של קבוצות שעסקו במסעי הצלב ואחרים ושרידים נוספים מתקופת העת החדשה. האלמנט השלישי הוא רכסי הרים שהגבוה בהם רכס הרי טרודוס בגובה של עד 1951 מטרים מעל פני הים, מהווה אזור המושך רבים להנות מהצומח הטבעי ומהסביבה הירוקה, כולל אזור סלעי גיר בהם מגדלים גפני יין, וכן כמה רכסים קטנים יותר כמו האקאמאס במערב האי והרי קירניה בצפון הטורקי. בין החופים להרים יש מישורים רחבי ידיים של טופוגרפיה רכה ששמם מסאוריה (האזור שבין ההרים) והם מהווים אזור חקלאי המתבסס על גידולי חיטה, שעורה והדרים. הרי טרודוס עצמם היו לאורך אלפי שנים מקור לכריית נחושת ובכך גם מוסברת הנהירה של עמים רבים לשליטה באי הנידח יחסית במזרח אגן הים התיכון.
רבים מהישראלים המגיעים כתיירים עושים זאת במסגרת חבילות נופש אך אלו מתמקדות בערים לאורך החוף במרחב היווני הדרומי של האי. לאורחים אלו מציעות חברות מקומיות סדרה של טיולים יומיים להרי טרודוס או שמורת אקאמאס או לחלק הטורקי. חלק מהחברות מעסיקות גם נהגים שעם השנים למדו מילים רבות בעברית. רוב גדול של הטיולים נעשה באוטובוסים ממוזגים אך יש גם הרבה בעלי ג'יפים, בעיקר רכבי שטח מסוג לנדרובר עם 8 מקומות וג'יפים אלו אינם ממוזגים ברוב המקרים והנהגים שלהם התמחו גם במתן הסברים לנוסעים. להיצע הגדול של טיולים אלט יש גורם חשוב והוא שבקפריסין, כמו ברוב מדינות חבר העמים, נוהגים בצד שמאל אך לדעת כותב שורות אלה לקפריסין יש חסרון נוסף והוא מיעוט שלטי שמות של רחובות ולכן קשיי הניווט החופשי של תיירים גדולים (כמובן מלבד השימוש ב- Waze).