מערת הקרח דובשינסקה בסלובקיה

מערת הקרח דובשינסקה בסלובקיה
מערת הקרח בשם דובשינסקה – Dobšinská Ice Cave - ידועה בעולם כולו לפחות משנת 2000, השנה בה הכירה אונסקו בייחודיותה של המערה. המערה היא חלק משמורת טבע גדולה בשם גן העדן הסלובקי – Slovak Paradais National Park המכונה גם RAJ והוא אזור הקארסט (תהליך גיאומורפולוגי של המסת גיר על ידי מי גשם טבעיים) העיקרי בסלובקיה.

המערה עצמה הייתה חלק ממערכת מערות ענקית בשם Stratena/Stratenska (בסלובקית/באנגלית בהתאמה) ונותקה ממנה במפולת שאירעה בעבר הרחוק. אורכה של מערת Stratenska עצמה היא 25 ק"מ. אורך מערת דובשינסקה בה שוכן הקרחון הוא רק 1400 מטרים. המעבר מהמערה הגדולה אל החלק של מערת הקרחון, מכונה מזדרון רופיני – Ruffiny's Corridor והוא נקרא על שם רופיני, מהנדס מכונות בן 24, שבאומץ ליבו היה מוכן להכנס לתוכו ב- 15/5/1870 ורק אז התגלה הקרחון שגדל בתוכה. המערה נחשבה לכך כך יפה ששנה לאחר מכן היא כבר נפתחה למבקרים. בשנת 1882 הותקנה במערה מערכת תאורה חשמלית והיא נחשבת לאחת ממערכות התאורה הראשונות בעולם המערות.

שכבת הגיר בה התפתחה המערה היא בת 220 מיליון שנה. בשכבה זו יש כמאתיים מערות קארסטיות מוכרות. הקרח עצמו, החל להיווצר במערה כבר לפני כ-5 אלפי שנה ואילו גילו של הקרחון אותו מבקרים מוערך היום ביותר מאלף שנים. היקף הקרח במערה מוערך במעט יותר ממאה אלף טון או 110 אלף מטרים מעוקבים. כמות הקרח הגדולה במערה מקורה במי גשם שזרמו למערה בעיקר באביב וקפאו בגלל הטמפרטורות הנמוכות של האוויר במערה.

הקרח נשמר במערה בגלל זרימת אוויר קר אל תוך המערה בעונות החורף. האוויר חודר למערה דרך הפתח הממוקם בחלקה העליון. מאחר והיציאה של האוויר בחלק הנמוך נחסמה במפולת שאירעה לפני כ- 250 שנה, האוויר הקר אינו יכול לזרום החוצה ונשאר במערה במהלך כל השנה כולה ובכך נשמרת הטמפרטורה הנמוכה שבתוכה, כי האוויר החם בחוץ קל יותר ואינו יכול לרדת לתוך המערה מהפתח העליון.

בעת גילוי המערה היא הייתה מלאה קרח אך כניסת אוויר חם יחסית שזרם לתוכה מהאזור הנמוך גרמה להמסת חלק מהקרחון. המעבר נחסם אך נותרה עדיין חדירה קלה של אוויר חם למערה וכך נוצרה בקרח צורה הנקראת אוזן פיל.

גובה מקום הכניסה למערה הוא 971 מעפנה"י. ממקום הכניסה אל פתח המערה על המבקרים בה לרדת גובה של 48 מטרים במדרגות תלולות.

אורכו של האולם הגדול The Great Hall - האולם בו שוכן הקרחון ואליו נכנסים, הוא 72 מטרים, רוחבו 42 מטרים וגובהו כ- 11 מטרים. עובי קרח מעליו צועדים על מרפסות תלויות הוא של 27 מטרים ובחלק הימני יש מעיין קטן.

הקרחון באולם זה נוצר על ידי קפיאה הדרגתית של המים הזורמים דרך מעברים צרים בתקרת המערה, במהלך כל השנה, ובגלל הקור הקרחון משומר היטב. המים שאינם מצליחים לקפוא יוצרים מעין זרם אל מחוץ למערה.

מאז נחשפה המערה לפני כמאה וחמישים שנה, המרחב של האולם הגדול שימש לסקי קרח.

האולם הקטן – The Small Hall - קרוב יותר לכניסה למערה והטמפרטורה שבו נעה בין 0.5+ בקיץ ל- 6- בחורף.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת במערה היא 6- מעלות צלזיוס.

במערה זוהו במהלך השנים 12 סוגי עטלפים ואלו התבססו בה בגלל הפתח הגדול שלה. מסיבה זו נחשבת מערת הקרחון לאחד ממרכזי השהייה הגדולים של עטלפים באירופה במהלך החורף.

כמה עצות למבקר במערה:
  1. למערה לא ניתן להגיע ברכב. מהחניון הסמוך לכביש על המבקר לעלות בשביל תלול בחלקו הגדול במשך כעשרים דקות. למתקשים בהליכה שביל זה יכול להוות אתגר פיזי ומשך העלייה יכול להגיע לעד שלושת רבעי שעה.
  2. החנייה בסמוך למבנים הסמוכים לכניסה לשביל למערה, היא בתשלום. חנייה מרוחקת בלבד תהיה חינמית אך יש מעט מאד מקומות בהן ניתן להחנות מבלי להפריע לתנועה בכביש.
  3. הכניסה למערה היא לאחר תשלום בקופה בבניין שליד פתח הכניסה, אך זמני הכניסה אינם קבועים ומדויקים מהסיבה שעד שאחרון המטיילים בקבוצה קודמת לא עזב את המערה אין מאפשרים למבקרים חדשים להכנס אליה.
  4. משער הכניסה למערה יש לרדת כחמישים מטרים במדרגות כדי להכנס למערה. בעת סיום הביקור במערה יש לעלות את חמישים המטרים על אותם מדרגות. בהתחשב בכך שלא כל המבקרים בעלי כושר גופני טוב הרי שעיכוב ביציאה יגרור עיכוב בכניסה של הקבוצה הבאה – כפי שצוין בסעיף קודם.
  5. לעיתים מזג האוויר החמים בחוץ והצורך במאמץ פיזי בעת העלייה למערה מטעים ומבקרים שוכחים להביא עמם ביגוד חם המתאים לתנאי הקור השוררים במערה. במקביל, חשוב להצטייד במים ומעט צידה לדרך.
  6. על המעוניינים לצלם בתוך המערה לשלם בקופה בעת רכישת כרטיס הכניסה תוספת של כעשרה אירו עבור אישור לצילום. ללא אישור התשלום חל איסור על צילום מכל סוג שהוא בתוך המערה.

שולי הקרחון בקצות המערה עם גושי אבן שקרסו/נפלו מתקרת המערה ונתקעו בקרחון
שולי הקרחון בקצות המערה עם גושי אבן שקרסו/נפלו מתקרת המערה ונתקעו בקרחון
אחד מקצות הקרחון במערה
אחד מקצות הקרחון במערה
המשטח העליון של  הקרחון ושלושה זקיפי קרח הגדלים ממי תהום הנוטפים משכבת הסלע הגירני שמעל לתוך מערת הקרחון
המשטח העליון של הקרחון ושלושה זקיפי קרח הגדלים ממי תהום הנוטפים משכבת הסלע הגירני שמעל לתוך מערת הקרחון
הקרחון, זקיף קפוא ותעלת מים עודפים שלא קפאו ולכן זורמים בצדי הקרחון ואל מחוץ למערה
הקרחון, זקיף קפוא ותעלת מים עודפים שלא קפאו ולכן זורמים בצדי הקרחון ואל מחוץ למערה
הקרחון וסביבתו הסלעית כולל זקיף קפוא והמרפסת למעבר המבקרים מעל הקרחון
הקרחון וסביבתו הסלעית כולל זקיף קפוא והמרפסת למעבר המבקרים מעל הקרחון
ד
ד"ר יהושע רוטין - למד גיאוגרפיה, גיאולוגיה וקלימטולוגיה במסגרת מדעי הטבע וסיים תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה פיסית באוניברסיטה העברית בירושלים בה גם הוכשר להוראת הגיאוגרפיה. את התואר השלישי במדעי כדור הארץ סיים באוניברסיטה העירונית של אמסטרדם (בהולנד גר מעל 3 שנים לצורך מחקר השטח שביצע). בשנת 2000 למד הדרכת טיולים בחו"ל ומאז עוסק בתיירות הן כחוקר, הן כמרצה בתחום הגיאוגרפיה של התיירות והן כמדריך ויועץ טיולים לחו"ל.