מקדוניה הצפונית, בשמה החדש, או "מקדוניה" כפי שקוראים לה רבים, הייתה מחוז צפוני של יוון בתקופה ההלניסטית, עת יוון העתיקה הייתה בשיא גדולתה. המלך אלכסנדר מוקדון, המכונה גם: "הגדול", שחי במאה ה- 4 בצפון יוון ושלט על מוקדון היא מקדוניה של היום, מוכר לכל על רקע מסעות הכיבושים שלו בהיסטוריה של התקופה.

שנים של כיבוש רומאי ואחר כך ביזנטי (עד המאה ה- 6 לספירה), הגעת השבטים הסלאביים ולאחר מכן כיבוש בולגרי שהוחלף בכיבוש עותומאני היו הרקע לניתוק בין חלקים שונים של יוון העתיקה וכך הפכה מקדוניה באופן איטי ליישות עצמאית. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרפה מקדוניה ליוגוסלביה שהייתה לסמל איחוד המדינות הסלביות בבלקן. אחרי מלחמת העולם השנייה הכירו שלטונות יוגוסלביה בייחודה האתני וההיסטורי של אוכלוסיית מקדוניה ובתקופה זו גם נקבעו גבולותיה.

התפרקות יוגוסלביה בסוף המאה ה- 20 הייתה הסיכוי הראשוני לעצמאות מקדונית ובשנת 1999 זה אכן קרה. על בסיס ההיסטוריה ארוכת השנים של יוון, המחוז הצפוני שלה נקרא עד היום מקדוניה, ולכן היא לא יכלה להכיר בחלקים הצפוניים של המחוז שנלקחו ממנה עם השנים כמקדוניה העצמאית. מסיבה זו כינתה אותה יוון "פירום" (על פי ראשי תיבות של הגדרת האו"ם לאומה המקדונית שפרשה מאיחוד המדינות הסלביות). לאחר מערכת ארוכה של דיונים הכירה יוון בשנת 2018 בשם "מקדוניה הצפונית" של המדינה שקמה מצפון לה, וזה שמה הרשמי היום.

מקדוניה הצפונית שוכנת בין בולגריה ואלבניה יוון וסרביה, בחצי האי הבלקני ואין לה מוצא לים. שטחה של מקדוניה הצפונית 25,220 קמ"ר (קצת יותר משטח ישראל בקו הירוק) ומספר תושביה גדול במעט מ- 2 מיליון.

סקופיה היא בירת מקדוניה הצפונית ובעיר מתגוררים קצת יותר מחצי מיליון תושבים. העיר שוכנת על נהר ורדר בצפונה של מקדוניה.

מקדוניה הצפונית היא ארץ הררית כאשר הר קוראב הוא הגבוה בהם עם 2764 מטרים. במקדוניה הצפונית שלושה אגמים גדולים, שניים מהם: אוכריד ופרספה בדרום מערב המדינה, בגבול עם אלבניה והשלישי בשם דרויין בדרום מזרח המדינה אך אגם זה הולך ונהרס מסיבות אקולוגיות. במקדוניה הצפונית התפתחו מספר נהרות כאשר אחד מהם בשם מטקה זורם בעמק קניוני שחלקו הוצף עקב הקמת סכר למטרות ייצור חשמל, ונהר אחר בשם הנהר השחור (צ'רני דרים) הנשפך בעיר סטרוגה לאגם אוכריד.

מקדוניה הצפונית מציעה למבקרים בה ערים ועיירות עתיקות, מנזרים וכנסיות ביזנטיות, הרים שחלקם מיוערים ובהם שבילי הליכה וגם אפשריות לסקי בחורף, אגמים ובהם ניתן לשוט, אוכל בלקני משובח והכי חשוב, מקדוניה הצפונית טרם הפכה למדינה מודרנית ולכן שומרת על ייחודה.

יהודים חיו במקדוניה החל מהמאה ה- 4 לספירה ועד מלחמת העולם השנייה שבה שולחו רובם להשמדה. במקדוניה הצפונית נותרו מספר קהילות יהודיות קטנות ובסה"כ חיים בה כיום כ- 200 יהודים.

התמונות באדיבות מר ליאור גלעדי.

מידע נוסף למטיילים במקדוניה הצפונית - לחצו כאן

שייט באגם מלאכותי (מסכר שהוקם על נהר אובץ') בשם סנצ'יקו לצורך ביקור במערה קארסטית בשם לדנה
שייט באגם מלאכותי (מסכר שהוקם על נהר אובץ') בשם סנצ'יקו לצורך ביקור במערה קארסטית בשם לדנה
נוף הרי ז'לטיבור העטופים ביער ירוק
נוף הרי ז'לטיבור העטופים ביער ירוק
הרכב ששימש את הבמאי אמיר קוסטוריצה בסרט:
הרכב ששימש את הבמאי אמיר קוסטוריצה בסרט: "החיים הם נס". הרכב מוצב בעיר הסרטים בשם: Drvengrad עיר מעץ, שהבמאי הקים במערבה של סרביה
נוף הרי טרה במערב סרביה בו עוברת רכבת עתיקה על מסילה צרה ועתיקה שהובילה מסרייבו לבלגרד. רכבת זו יוצאת היום ממוקרה גורה לסיבוב של כשעה וחצי  בנוף המקסים
נוף הרי טרה במערב סרביה בו עוברת רכבת עתיקה על מסילה צרה ועתיקה שהובילה מסרייבו לבלגרד. רכבת זו יוצאת היום ממוקרה גורה לסיבוב של כשעה וחצי בנוף המקסים
האנדרטה שהוצבה על גדות נהר הדנובה, לזכר שואת יהודי נובי סאד
האנדרטה שהוצבה על גדות נהר הדנובה, לזכר שואת יהודי נובי סאד
"שער הברזל" של הדנובה. סרביה בגדה הימנית ורומניה בגדה השמאלית בעת שייט במורד הנהר
נהר אובץ' המנקז את רכס ז'לטיבור במערב סרביה
נהר אובץ' המנקז את רכס ז'לטיבור במערב סרביה
מפגש הנהרות סבה עם הדנובה בעיר בלגרד
מפגש הנהרות סבה עם הדנובה בעיר בלגרד
בית הכנסת היהודי בעיר נובי סאד שבצפון סרביה
בית הכנסת היהודי בעיר נובי סאד שבצפון סרביה

הזמינו מסלול טיול מותאם אישית במקדוניה: